תולעת הפארק- דרכי הדבקה, מעגל חיים ונדידה בגוף
דרכי הדבקה של תולעת הפארקים:
תולעת הפארק (Spirocerca Lupi) הינה נמטודה אדומה אשר ביצתה מאורכת ואליפטית.
תולעת הפארק מחלה מאוד חשובה בארצנו אשר יכולה לגרום לנזק רב בכלב הנדבק בה ואף עלולה להוביל למוות כאשר אינה מאובחנת ומטופלת כראוי.
תולעת זו מאוחסנת במספר מיני חיפושיות אך בארץ נפוצה בעיקר בחיפושית הזבל וזו האחרונה גורמת למרבית מקרי ההדבקה בכלבים.
ההדבקה של הכלב מתרחשת בעיקר לאחר בליעה של חיפושית הזבל אשר מאחסנת בתוכה זחלים של התולעת או ע"י אכילת בעלי חיים שקודם לכן אכלו את החיפושית כגון מכרסמים, ציפורים ולטאות. החיפושית אף יכולה להימצא המקורות מים ולכן ההדבקה אף יכולה להתרחש בעת שתייה של הכלב ממקורות מים ציבוריים. במידה והחיפושית אשר אותה בלע ועיכל הכלב נגועה בתולעת הפארק, הכלב נדבק.
ההדבקה הראשונית נעשית במערכת העיכול ומשם תעבור נדידה בגוף באמצעות מערכת מחזור הדם לאזורים שונים בגוף.
מעגל חיים של תולעת הפארק בוושט:
צואת הכלבים מעוכלת על ידי חיפושית הזבל, החיפושית נאכלת ע"י מאחסן ביניים כגון מכרסמים, ציפורים וזוחלים, והכלב אוכל את האחרון כמאחסן הסופי של התולעת.
בכלב החיפושית מתפרקת בקיבה ונודדת בעורקי הקיבה עד לאוארטה האבדומינלית. משם היא נודדת לכוון הראש ועוברת לבית החזה דרך דופן כלי הדם ולא בזרם הדם כוון שזו נעה נגד כוון הזרם בנדידה זו. בהגעתה לאזור בית החזה האחורי נוצרות גרנולומות בין הוושט לאאורטה ושם מתבצעת הפגישה בין הזכרים לנקבות וההפריה. לאחר מכן ישנה הטלת ביצים דרך נקב בוושט והפרשתם בצואה.
הזכר והנקבה יכולים לשרוד מספר שנים בתוך הגרנולומה והזמן בין הדבקת הכלב ועד הפרשת הביצים הוא בין חמישה חודשים לחצי שנה.
נדידה בגוף:
הפתולוגיה הנפוצה ביותר אשר אותה עורמת תולעת הפארק הינה לקויות בוושט עם יצירת גרנולומות (תגובה דלקתית של המערכת החיסונים היוצרת סביב הזחל כמעין קיר או גוש של תאי חיסון כאשר הגוף אינו מסוגל לסילוקו). גרנולומות אלו עלולים לגרום בעיקר לחסימה בוושט ורקמות בקרבת בית החזה. דבר המתאפיין בעיקר בקשיי בליעה ונשימה עם הופעות של שיעול פליטות והקאות.
כמו כן, המשך נדידה של התולעת בכלי בדם עלולים לגרום למפרצות (אנויריזמות) וצלקות בדופן האורטה אשר מאופיינים בסיכון רב לדימום מסיבי לבית החזה ומוות מהיר.
תולעת הפארק אף יכולה להתאפיין בנדידה אברנטית, קרי לאיברים אחרים כגון חלל בית החזה, הבטן, תת עור, מערכת העיכול ומערכת השתן.
תולעת הפארק אף עלולה לגרום לפגיעה בעמוד השידרה, בעיקר בחוליות T6-T12 ולגרום לספונדילוזיס (ניוון של החוליות) וספונדיליטיס (דלקת של החוליות). הנ"ל יגרמו להפרעה בתנועה, עד כדי פריצת דיסק וכאב רב לכלב.