פפילומה בכלבים
אחת התלונות הנפוצות בכלבים צעירים, בעיקר בכלבים צעירים מאזורים עירוניים, הינה גוש, או מסה, המופיעה באזור חלל הפה והלשון. הגורם הנפוץ ביותר בבעלי חיים אלו הינו וירוס הפפילומה. במאמר זה נדון על וירוס הפפילומה בכלבים, למה גורם, כיצד נדבקים ואיך נטפל בבעלי החיים הסובלים.
מהו וירוס הפפילומה?
וירוס הפפילומה ממנו נדבקים כלבים הינו פתוגן וירלי, ספציפי לכלבים (אינו יכול להדביק בני אדם). תסמיני הפתוגן הינם קוסמטיים בלבד בעיקרם וכוללים גבשושיות עגולות – כרובתיות, לרוב באזור הפה או העיניים (בעוד שהוירוס ההומני יוצר יבלות שטוחות). התמונה הקלינית של תצורת היבלת הנוצרת הינה אופיינית למדי, ולכן ברגע שראיתם פעם או פעמיים פפילומה בכלב תדעו לזהותה במהירות בעתיד. על פי רוב, ליבלות המתפתחות כתוצאה מהדבקה בנגיף אין חשיבות קלינית כלל. הן אינן כואבות או מגרדות ואינן אמורות להטריד את בעל החיים.
כיצד נדבקים בוירוס הפפילומה?
וירוס הפפילומה הינו וירוס אשר די קשה להידבק בו. על מנת להידבק בוירוס ולפתח את המופע האופייני היבלתי צריכים להתרחש מס׳ דברים: מגע עם כלב חולה, או עם סביבתו, היות מערכת החיסון של בעל החיים אינה בשלה לגמרי, ופציעה מסויימת דרכה חודר הנגיף. לכן, תנאים אלו מתרחשים כמעט לחלוטין בכלבים צעירים, שכן מערכת החיסון שלהם אינה סיימה הבשלתה, לרוב הם יוצאים יותר לפארקי וגינות כלבים ולכן עלולים לפגוש כלב נגוע וכן נוטים למשחקים מעט אגרסיביים יותר אשר יכולים לגרום לפציעות קלות דרכם יחדור הנגיף.
כיצד נטפל בבעל חיים נגוע?
על פי רוב אין צורך בהתערבות קלינית. לאחר כחודש עד חודשים ספורים הלקות היבלתית נוטה לנשור או לסגת לבדה, עם או ללא התערבות. במקרים בהם אינה נושרת הלקות, או שמיקומה גורם לסבל או בעיה מכאנית עבור בעל החיים ניתן לשקול התערבות כירורגית קלה להסרתה. כמו כן, במידה ובעל החיים אינו מתאים להיסטוריה הקלאסית (כלב צעיר), ייתכן שתשקל האופציה לבצע הסרה של הלקות ושליחתה לביופסיה (גישת better safe than sorry). לעיתים עלולה היבלת להזדהם בזיהום משני מחלל הפה, מה שמקנה אינדיקציה לטיפול אנטיביוטי.
לסיכום, מדובר במחלה קלה לרוב, אשר אינה דורשת התרבות רפואית אך נוטה להלחיץ מאוד את בעלי הכלבים ולכן מומלץ להכירה.
רפואה שלמה!