סירוס בכלבים:
סירוס זהו ניתוח שגרתי בו מעקרים כלב זכר על ידי הסרת אשכיו. מאחר וטסטוסטרון ברובו מיוצר באשכים(95%, השאר מיוצר בבלוטת יותרת הכליה) לאחר הסירוס ייצור הטסטוסטרון חדל ותופעות הקשורות להורמון זה נמנעות או לכל הפחות הופכות לנדירות. סירוס בכלבים אפשרי החל מגיל חודשיים אך הגיל המומלץ הוא בין 6-8 חודשים טרם הגעתם לבגרות מינית. לאחר שלב הבגרות כלבים מפתחים הרגלים שלרוב אינם רצויים וקשה יותר להחזיר את המצב לקדמותו. סירוס בשלבים מאוחרים יותר אומנם מאבד מיעילותו אך הוא עדיין אפקטיבי.
מהן הסיבות לסירוס:
היבט התנהגותי:
- טסטוסטרון הינו הורמון בעל תפקידים רבים. ביניהם תפקיד מפתח בדחף המיני (ליבידו) אשר מוביל לאגרסיביות ולהתנהגויות נוספות שעלולות לסכן את הכלבים, למשל, בריחה מהבית או מהחצר, שוטטות (לעיתים למספר ימים) וחציית כבישים מבלי משים בעודם תרים אחר נקבה מיוחמת.
- טסטוסטרון אחראי על התפתחות אינסטינקטים טבעיים כגון סימון טריטוריה ע"י שתן ודומיננטיות. עקב עלייה ברמת הטסטוסטרון כלב עלול לחזור לסמן בשתן חפצים מסוימים בבית למרות שחונך בעבר לעשות צרכים בחוץ, להתנהג בדומיננטיות כלפי כלבים אחרים או אף כלפי בעליו עד איבוד משמעת לחלוטין.
- קשה יותר לאלף או לשלוט בכלב שמושפע מרמות גבוהות של טסטוסטרון.
- כלב שאינו מסורס גם אם אינו אגרסיבי נתפש כיריב פוטנציאלי עבור זכרים אחרים שאינם מסורסים.
- הפן הבריאותי:
- הסרת האשכים מונעת לחלוטין אפשרות לסרטן האשכים ומפחיתה משמעותית התפתחות של סוגי סרטן אחרים כגון סרטן הערמונית וסרטן בבלוטות הפריאנליות.
- סירוס מונע מחלות ערמונית נוספות כגון הגדלה של בלוטת הערמונית ( נפוץ מאוד (80%) בקרב זכרים בוגרים) ודלקות, ומונע היוצרות בקעים(הרניות) פריאנליים .
- נמנעת האפשרות להידבקות במחלות מין המועברות בהזדווגות.
- מבחינה מוסרית:
- בעיה בולטת שאינה מדוברת מספיק היא גידול יתר באוכלוסיית הכלבים. הכוונה היא שישנה כמות גדולה יותר של כלבים נטושים מאשר אנשים שמוכנים לאמץ כלבים, כתוצאה מכך, כלבים רבים מוצאים עצמם חיים חיי סבל ברחובות או נלכדים ונשלחים למכלאות עמוסות שבסופו של יום נאלצות בלב כבד להרדים אותם אם לא יימצא להם בית.
- מבחינה כלכלית –תשלום עבור אגרת רישוי שנתית לכלב לא מסורס גבוהה ב- 300 ₪ מכלב מסורס.
- בקצרה, כלבים מסורסים תוקפים פחות, נקלעים פחות לקרבות ונפצעים פחות, הם עתידים להיות צייתנים יותר, לסבול פחות מבעיות רפואיות ומעל הכול אינם תורמים לבעיית ריבוי האוכלוסייה.
האם ישנם חסרונות לסירוס?
סיבוכים בעקבות סירוס הם נדירים והסיכון הקונקרטי שכרוך בכך הוא ההרדמה הכללית, אך גם הוא אינו משמעותי. בנוסף, ישנה נטייה בקרב בעלי כלבים לחשוב שכלבם יתנהג אחרת לאחר סירוס, למשל שיהיה פחות חביב או חסר מרץ ויאבד את החשק לשחק. הטענות הללו שגויות, השינוי ההתנהגותי שעתיד להתרחש הוא כלפי כלבים אחרים או כחלק מתהליך ההתבגרות הנורמלי, האינטראקציה שלו עם בני אדם אינה צפויה להשתנות. נושא שכן חשוב לציין הוא שכלבים מסורסים מפתחים נטייה להשמנה בעקבות ירידה בקצב המטבוליזם אך ניתן למנוע זאת בקלות ע"י פעילות גופנית ודיאטה מבוקרת.
לסיכום, סירוס הינו ניתוח בעל יתרונות רבים המתעלים על החסרונות ולכן מומלץ ע"י וטרינרים.