זאת היית אחת מהפעולות הקשות שביצעתי השנה. המתת חסד בבית של לקוח.
הכל היה ניראה בסדר עד שגילינו מסה בטחול ובכבד. לאחר ביופסיית מחט נראה שהתוצאות לא היו מדויקות מספיק. השלב הבא היה ביצוע ביופסיה כירורגית בהרדמה מלאה. לצערי, הכלב לא הגיע לשלב הזה. הוא הידרדר ואז השתפר ואז שוב הדרדר, אבל הפעם בצורה קשה.
עמדנו בפני החלטה קשה: האם לשלוח אותו לאשפוז ובדיקות נוספות בבית חולים וטרינרי או לסיים את זה כאן ועכשיו ולמנוע סבל מיותר וקשה בשלב מתקדם כל כך.
ההחלטה נפלה ביום שישי בצהריים. הגעתי לביתו של בעל הכלב. הכלב נראה היה חלש ותשוש והתנשם בכבדות גדולה. בשלב הזה הוא כבר סבל מאנמיה קשה כתוצאה מגידול מדמם ומצהבת.
בדרך כלל המתת חסד מתבצעת בקליניקה, אך הפעם זה קרה בבית הלקוח. ממש נשאבתי לחיים האישיים של שניהם. הרגעים האחרונים, הפרידה, הכל עבר דרכי בשיא החוזק. הם החברים שלנו, האהבה שלנו, הילדים שלנו. קשה לחשוב על כך שאורך חייהם קצר כל כך.
המתת חסד היא תהליך קצר שאורך כמה שניות בלבד. הווטרינר מזריק חומר הרדמה במינון גבוה, הגורם לאיבוד הכרה והפסקת פעולות מערכות הגוף השונות.
החיה אינה חשה כאב או חוסר נוחות וההרגשה מדמה כניסה לשינה עמוקה, שממנה היא או הוא לא מתעוררים.
כמובן שתפקיד הווטרינר הוא לנסות ולמנוע את המתת החסד בכל מחיר, אך לעיתים הדבר בלתי אפשרי ויש להקל על החיה הסובלת ועל הבעלים. התהליך עצמו קשה מאוד. ההבנה כי עלינו להיפרד כואבת. הימים והשעות עד להמתת החסד חודרות לנפשנו, אך זה הזמן שלנו ושלהם להיפרד. נפנק אותם באוכל הכי טעים שהם אוהבים, נדבר אליהם, נחבק אותם ונאהב אותם בפעם האחרונה.