דמודקס בכלבים
מחלות עור בבעלי חיים שלנו יכולים להוות מטרד רציני הן לבעלי החיים והן מבחינה אסתטית, ולעיתים נורא קשה להיפטר מהן. במאמר זה נדון במחלת הדמודקס. כיצד מתבטאת, מי יכול להידבק בה, איך נאבחן בעל חיים החולה במחלה, כיצד ניתן לטפל בה או להימנע ממנה.
מהי מחלת הדמודקס? מי בסיכון?
מחלת הדמודקס הינה מחלה הנגרמת על ידי טפיל עורי בשם Demodex Canis. הטפיל נמצא בעור ובזקיקי השיער של בעלי החיים. טפילי הדמודקס, לפי ההנחה הרווחת כיום, מועברים רק מאם לגוריה. לכן, המחלה אינה מדבקת בין כלבים. אך אכן קיימת ההמלצה שלא להרביע כלבים אשר נמצאו כי סובלים מדמודקס על מנת שלא להמשיך ולהפיץ את המחלה.
על אף שההעברה של הטפילים מאם לגור כמעט ודאית, אין שום הכרח שבעל חיים אשר נמצאים עליו הטפילים יפתח את הסימנים הקליניים. הסימנים הקליניים בד״כ מתפרצים ברגעים של כשל חיסוני.
כיצד מתבטאת מחלת הדמודקס?
המחלה עלולה להתבטא במספר צורות. הצורה מקומית – מדובר בנגע בודד או מס׳ קטן (עד 4) של נגעים קטנים. נגעים אלו מאופיינים בהתקרחות וגרד. בדרך כלל אין צורך בטיפול בצורה המקומית ולאחר כחודש בעל החיים יחלים לבד. כ-10% מהחולים במחלה המפושטת לא יחלימו, אלא יפתחו את המחלה המפושטת, בה הגוף כולו נגוע בדמודקס בשלב הפעיל. צורה זו מאופיינת בגרד רב ולעיתים זיהומים משניים ומוגלתיים כתוצאה מהגירוד.
קיימת צורה נוספת המוגבלת לכפות הרגליים בלבד.
כיצד נאבחן כלב החולה בדמודקס?
הוטרינר המטפל, לאחר שיזהה את הסימנים האופייניים למחלה, יבצע מגרד עור ויסתכל על המגרד במיקרוסקופ. במידע ויזהה את הטפילים זוהי אבחנה חיובית לדמודקס.
כיצד נטפל בדמודקס?
כפי שהזכרנו, בכלבים הסובלים במחלה המקומית לא נהוג לטפל כלל. בכלבים אשר פיתחו את הצורה המפושטת ניתן לטפל החומרים אנטי-פרזיטיים, ובמיוחד באיברמקטין. כמו כן, חשוב לחפש את גורם הרקע לכשל החיסוני אשר גורם להתפרצות המחלה.
רפואה שלמה!
וטרינר במרכז-ד"ר אוהד טילס מרקוס
אבן גבירול 15 תל אביב
וטרינר תל אביב- וטרינר בתל אביב