דלקת בדרכי השתן בכלבים וחתולים Urinary tract infection in dogs and cats
במצב תקין השתן הינו סטרילי לגמרי. זיהום ודלקת בשלפוחית השתן מתפתחים כאשר ישנה חדירה של חיידקים מזיקים אשר חודרים את מערכת ההגנה של בעל החיים ומתרבים שם. דלקת בשלפוחית השתן לרוב נגרמת ממעורבות של בקטריות אך גם ע"י וירוסים, טפילים, קריסטלים ועוד.
הזיהום עלול להתרחש לכל אורך מערכת השתן: כליה, אגן הכליה, אורתר, שלפוחית השתן ואורתרה פרוקסימלית. האחרונה קצרה יותר בנקבות מאשר בזכרים לכן המופע בחלק זה כמעט כפול בנקבות, 29.5% בנקבות לעומת 15.6% בזכרים.
החיידקים הנפוצים ביותר של שתן בכלב הינם: אי. קולי (כ 50%), פרוטאוס, סטאפילוקוקס אאורוס ואינטרמדיוס. זיהומים חיידקיים אלו עלולים ליצור קריסטלים בשתן, בעיקר מסוג סטרווייט (Struvite) באמצעות מנגנון של ייצור אוריאז (urease) המפרק אוריאה ליצירת מגנזיום וביקרבונט. אלו ביחד עם הפוספטים הנמצאים בשתן יוצרים את הסטרוויט, מגנזיום-אמוניום-פוספט, כאשר הביקרבונט מוריד את חומציות השתן אשר מונע את התמוססות הקריסטלים ואלו אף עלולים להתגבש לכדי אבן בשלפוחית השתן ולהביא לטיפול מורכב יותר.
המקור לזיהום במערכת השתן הנפוץ ביותר הינו זיהום עולה אשר מסלולו מתחיל באזור פי הטבעת ופתח איבר המין, עולה באורתרה, משם לשלפוחית השתן, אורתרים, חוצים את אפיתל אגן הכליה ומגיעים לכליות. האחרון הינו מצב מסוכן הגורם למחלת כליות וכשל כליות.
סימנים לדלקת בדרכי השתן:
השתנה בכמויות קטנות, שתן דמי, כאב במתן השתן, השתנה במקומות לא רצויים כמו בבית עבור כלב ומחוץ לארגז החול בחתול.
חולים סיסטמיים לרוב ילוו בחום, חוסר תאבון, עייפות, כאב בכליות, השתנה ושתיה מרובה.
אבחון של דלקת בדרכי השתן
Urinalysis אנליזה של השתן:
לקיחת דגימת שתן, עדיפות ע"י ציסטוסינטזה (החדרת מחט לתוך השלפוחית על מנת לאסוף דגימה כמה שיותר סטרילית מחיידקים סביבתיים), שיטה זו עדיפה בכלבים וחתולים.
בבדיקה זו יבחנו כמות תאי הדם הלבנים, משקעים, דם בשתן וחלבונים, אשר יכולים להעיד על המצאות של דלקת שתן.
תרבית שתן:
בלקיחת תרבית שתן יתבצע גידול של החיידק ורגישותו לאנטיביוטיקה
.
הדמייה- אולטראסאונד ורנטגן:
ההדמייה אינה נדרשת במופע הראשוני של דלקת בדרכי השתן ומשמשת בעיקר לזיהוי מיקום הדלקת (למשל בכליה) ולזיהוי אבנורמליות אנטומיות אשר גורמים לדלקת חוזרת בדרכי השתן. למשל במצב בו ישנה אבן, ההדמייה תועיל באבחנה ותביא לטיפול המתאים- הוצאת האבן.
טיפול בדלקת דרכי השתן
בדלקת שתן קלה, כלבים וחתולים לרוב מראים סימני החלמה מלאים לאחר כ 10-14 יום כאשר ניתן הטיפול האנטיביוטי הנכון. כאשר האחרון ניתן במינון ובתדירות הרצויים הסימנים הקלינים לרוב יחלפו לאחר כ 48 שעות מתחילת הטיפול. הטיפול אף יכול להמשך 3-4 חודשים במצבים בהם יש צורך למוסס את הקריסטלים. התרופות הנפוצות הינם ספלוספורין, פלורוקווינולונים, אמוקסיסילין ואמוקסיילין-קלובלנט.
נוסף על כך, מומלץ לעבור למזון מתאים העוזר למסיסות הקריסטלים- שני מזונות מסחריים עבור הם: Hill’s C/D ו Royal Canin S/O.
מומלץ לחזור על בדיקות השתן כ 5-7 ימים לאחר הפסקת הטיפול האנטימיקרובי על מנת לודא לחלוטין כי הדלקת חלפה.