פריקת פיקת הברך בכלבים וחתולים:
עצם הפיקה (פטלה) הינה עצם קטנה הממוקמת בחלקו הקדמי של מפרק הברך. תפקידה העיקרי הוא לשמש כמעין גישור בין שריר הירך הקדמי (ארבע ראשי) לעצם השוק ובכך לעזור במתיחת הרגל לפנים. על מנת שפעולה זאת תתבצע עצם הפיקה חייבת להישאר בתחום החלק הקדמי של המפרק וליתר דיוק בתוך תעלה המצויה בקציה התחתון של עצם הירך. לפיכך, פריקת הברך משמעותה מצב בו עצם הפיקה יוצאת ממקומה הטבעי וגולשת לאחד הצדדים.
מה גורם לפריקת הפיקה:
הסיבה הנפוצה ביותר היא עיוות אנטומי מולד המאפשר לפיקה לגלוש החוצה ממקומה. לדוגמה, מצב בו תעלת עצם הירך אינה עמוקה דייה בכדי "לכלוא" את עצם הפיקה במקומה הטבעי. דוגמה נוספת היא מבנה לא תקין של מפרק הברך או האגן והשרירים המעורבים בתנועתם. מבנה חריג זה עשוי להפעיל לחץ על הפטלה ולגרום ליציאתה מהתעלה.
בעיות גנטיות אלו שכיחות יותר בכלבים מגזעים קטנים או ננסיים ואילו בכלבים מגזעים גדולים ברוב המקרים הפריקה נוצרת בעקבות טראומה (תאונה או תנועה לא נכונה של הברך). בחתולים התופעה נדירה יחסית למעט גזעים ספציפיים כגון דבון רקס או חתול אבסיני.
סימנים קליניים:
הסימן הקליני הטיפוסי הוא צליעה. תלוי בחומרת הפריקה, הצליעה יכולה להיות לפרק זמן קצר של מספר שניות עד דקות תוך כדי קיפוץ על 3 רגליים בפרק זמן זה. במקרים חמורים יותר הצליעה תהיה קבועה, תתבטא בצעדים קצרים וקשיים בטיפוס או בקפיצה.
פריקת פיקה נהוג להגדיר על פי 4 דרגות חומרה כאשר 1 היא הדרגה הקלה ביותר ו-4 החמורה ביותר. ההבדל המהותי בין הדרגות הוא שבדרגות הקלות (1+2) פיקת הברך חוזרת באופן ספונטני למקומה לאחר הפריקה ולכן גם הצליעה היא זמנית, בעוד שבדרגות החמורות (3+4) הפיקה תישאר מחוץ לתעלה וניתן יהיה להחזירה למקומה רק ע"י התערבות חיצונית. במקרה זה הצליעה תימשך עד שנדאג להחזיר את הפיקה למקומה.
אבחנה:
ניתן לחוש במיקום החריג של הפיקה ע"י תמרון המפרק ואף להבדיל בין הדרגות. בנוסף, בצילום רנטגן אפשר לראות שהפטלה ממוקמת מחוץ למפרק. כמו כן, נלקחים בחשבון גזע הכלב או החתול והיסטוריה רפואית. למשל, אם מדובר בכלב מגזע קטן עם פריקה דו צדדית(בשתי הרגליים) ומדיאלית (כלפי מרכז הגוף) כנראה שמדובר בבעיה מולדת. מאידך, בעקבות טראומה יותר סביר שהפריקה תהיה חד צדדית אך עשויה להיות מדיאלית או לטרלית (לצד הנגדי למרכז הגוף).
טיפול:
בדרגות הקלות נהוג לטפל בגישה שמרנית, כלומר ע"י הורדת עומס מהברכיים. שמירה על משקל גוף תקין, פעילות ספורטיבית מתונה ופיזיותרפיה. בדרגות החמורות הפתרון היחידי הוא בניתוח אורתופדי בו מחזירים את עצם הפיקה למקומה ומקבעים אותה בתוך התעלה. ראוי לציין כי אין תשובה חד משמעית לגבי הצורך בניתוח בדרגות הקלות. מצד אחד ישנם כלבים שיחיו חיים שלמים בשלווה עם פריקה בדרגה קלה, מצד שני, באחוז מסוים של כלבים המצב "יתקדם" דרגה נוכח הפריקות המרובות ולבסוף תידרש התערבות כירורגית. על כל פנים, במידה והכלב סובל מכאבים לעיתים קרובת והפריקה משפיעה על איכות חייו אין סיבה להתעכב עם הניתוח. כלבים צעירים מגיבים טוב לניתוח ומחלימים תוך חודש עד שלושה חודשים כאשר במקביל מקפידים על אותם כללי הגישה השמרנית.
שלכם-ד"ר אוהד טילס מרקוס-וטרינר במרכז
0775077157