יש משהו בבעלי החיים שגורם לבני האדם לשבור את הקרח

מה עושה קצין לוחם ביחידה מובחרת כשהוא משתחרר מהצבא? אדם מין השורה ודאי לא יצביע על בהכרח על נסיעה לסלובקיה ללמוד וטרינריה…

אחרי פעילויות מבצעיות רבות בארץ ומחוצה לה, היתקלויות פנים מול פנים מול המרצחים האכזריים ביותר, חברים טובים שאבדו ולא ישובו, החליט אוהד טילס מרקוס שהחיידק הזה שמוביל אותו כל הזמן לתרום לחברה כנראה לא יעלם בזמן הקרוב.

למה דווקא וטרינריה ?

"האהבה לחיות באה אצלי מהבית. אמא החדירה לי מגיל צעיר את הקשר החזק לטבע ולבעלי החיים. הייתי בחברה להגנת הטבע, חוגי סיור, התנדבתי בגן הזואולוגי ומה לא… בצבא הייתי מנותק מכל הדברים האלה. אמנם היו מבצעים משותפים עם יחידת עוקץ (יחידת הכלבנים הצה"לית) ומדי פעם נחשפתי לדולפינים בהפלגות אבל זה כמובן לא הספיק לי. כשהשתחררתי הרגשתי מיד שאני חייב לחזור ולטפל בבעלי חיים, להתחבר שוב לאהבה הזאת שהרגשתי בתור נער תמים שעוד לא חווה הרג, שעוד לא נתקל באותם מראות קשים שחוויתי בצבא".

כשסיים את הלימודים הלך לעבוד כווטרינר במוסד היוקרתי Croft Veterinary Surgeons שבאנגליה. כעבור שנתיים הכריעו אותו הגעגועים והוא חזר לארץ, עבד במרפאתו המתקדמת של ד"ר אודי לבל ולבסוף החליט שהוא רוצה לבד.

"אני רוצה להביא לארץ את האיכות השירות והידע הטכנולוגי שצברתי בחו"ל, לתת לאנשים תחושה חזקה של יחס אישי חם יחד עם מקצועיות והיקף רחב של שירותים שייתן מענה של 360 מעלות לכל הצרכים של בעלי החיים שלהם"

בעוד שווטרינרים אחרים סגורים בתוך הקליניקה שלהם אוהד תופס את עבודתו כשליחות קהילתית. הדבר הראשון שעשה כבעלים של המרפאה החדשה שלו "ווטרינר במרכז", היה לפתוח "קו חם להולכים על ארבע". שירות יעוץ טלפוני חינמי 24 שעות 7 ימים בשבוע 054-6712343. תושבי תל אביב לא חיכו רגע לנצל את השירות החדש הניתן להם וכבר בימים הראשונים להשקתו קיבל אוהד כ-100 פניות של בעלי חיות עובדי עצות.

זה לא קצת מציק לך להיות זמין כל הזמן?
" לקחתי על עצמי אתגר שדורש זמן ומאמץ, אנשים מתקשרים אלי כשאני בסרט, בחדר כושר, במילואים, כשאני ישן באמצע הלילה ובעוד כל מיני סיטואציות שלא נפרט כאן… אני מקפיד תמיד לחזור בטווח קצר ולמרות שאני לפעמים עסוק בלחיות את חיי. אני מרגיש תחושת סיפוק עצומה ויודע היום שלפתוח את הקו החם הייתה אחת ההחלטות הטובות שלקחתי בחיים המקצועיים שלי"

את המרפאה הוא בחר למקם באבן גבירול 15 במרכז העיר. קרוב מאד לשדרות רוטשילד מסלול הטיולים המרכזי ביותר בעיר לכלבים.
" אני מאד מתחבר לתל אביבים שיש להם חיות, הם כאילו חיים בעיר אחרת מהשאר, הרבה פחות מנוכרת, הרבה יותר קטנה, ידידותית, חברותית. יש להם שפה משותפת אחד עם השני עוד לפני שפותחים בכלל את הפה, באתי להיות חלק מהקבוצה המקסימה הזאת ולתרום לה מהידע שלי, כמובן שזאת הפרנסה שלי אבל אני מרגיש כאילו יש כאן משהו מעבר, אני חלק מקהילה ויש לזה הרבה משמעות עבורי"

אתה מדבר על קהילה של בעלי חיים אבל המיתוס אומר שרוב הרווקים בעיר מחזיקים כלבים בעיקר בשביל לשבור את הקרח ולפלרטט עם בחורות ברחוב לא?
"המיתוס הזה נכון ולא נכון. אין ספק שבעלי החיים תורמים הרבה לתקשורת של בני האדם ומין הסתם יכולים גם לעזור לרווקים ורווקות להכיר. יש משהו בבעלי החיים שגורם לבני האדם לשבור את הקרח, להיפתח, להתרכך ולסמוך יותר אחד על השני. מצד שני אפשר כמובן לנפץ את המיתוס ולספר שרוב האנשים שיש להם חיה בבית אינם רווקים ואפילו נשואים עם ילדים. בסופו של דבר הכלב או החתול הופכים להיות בני משפחה. אפשר לראות שאנשים שמעוניינים דווקא במשפחות הם אלה שמאמצים חיות "בדרך לשלב הבא" ולא בהכרח הרווקים הנצחיים הארד קור שאנחנו מכירים בתל אביב"

ולך יש כלב?
בטח, הסנדלר ממש לא הולך יחף. אימצתי כלבה מדהימה מעמותת אס או אס, קוראים לה פנסי והיא מגיעה איתי לעבודה כל יום, אני הולך איתה ברוטשילד כמו כל הלקוחות שלי ואנחנו מרגישים שקיבלו אותנו בברכה בקהילה התל אביבית. בנוסף יש לי חתולה ג'ינג'ית הורסת בשם דונה ותתפלא, היא ופנסי מסתדרים מצוין.

ומה המקום של החיות בזוגיות שלך?
"אני חי עם מאיה כבר שנה וחצי יחד עם דונה ופנסי. מאיה אלרגית לדונה (החתולה) דבר שסיבך לנו מאד את החיים בהתחלה. לא רציתי לוותר על דונה ומצאנו טכניקות לחיות ביחד: מקפידים על ניקיון הבית וסילוק השיער, לפעמים מאיה לוקחת כדורים נגד אלרגיות ומשתדלים לשמור על הפרדה. אין ספק שמדובר בהתנסות מלמדת של זוג צעיר בדרך למשפחה. אני ומאיה לומדים גם הרבה על הזוגיות שלנו דרך הטיפול בחיות. ממש בימים אלה, אנחנו לומדים לאלף את הכלבה ביחד וזה דורש מאיתנו הרבה השקעה באופן יומיומי ותאום עמדות. כמו שהורים מחליטים על איזה עונש חינוכי לתת לילד כך גם אנחנו."

מה אפשר עוד לעשות בכדי להפוך את תל אביב לעיר ידידותית יותר לחיות?
יש לי המון רעיונות שאני מת ליישם כאן. צריך לחשוב מחוץ לקופסה, למשל יש חלום שיום בשבוע קהילת אוהבי החיות בתל אביב תתכנס ותבצע פעילויות יזומות לטובת

החיות: פעם אחת נלך ונאתר חתולי רחוב חולים ונטפל בהם, בפעם אחרת נדאג למקומות לינה בחורף הקר לחיות נזקקות, נשקיע בטיפול סביבתי כנגד טפילים מה שיתרום גם לבני האדם הגרים בסביבה. אני רוצה לעשות יום חיסונים חינם לחתולי רחוב, להמשיך ולעזור למשפחות נזקקות לטפל בחיות שלהם עם טיפולים ויעוץ חינמי".

כשאוהד אומר לעזור למשפחות נזקקות הוא לא מדבר סתם באוויר. לפני חודש ב"יום הפליט הבינלאומי" הוא יצא לדרום העיר לחסן ולטפל בכלבים ובחתולים של הפליטים מסודן ואריתראה. עשרות כלבים וחתולים זכו לחיסונים וטיפולים באותו היום. נציג הקהילה הסודאנית הודה לו באופן אישי ואמר משפט שאוהד לא ישכח הרבה זמן : "הנה עוד מקרה בו דווקא החיות מחברות בין בני האדם. עבורי זה יום שבו הרגשתי שאני יכול לתת את כל מה שלמדתי במשך השנים גם לאנשים שאין להם אמצעים ללכת לווטרינר באופן קבוע. דרך העבודה עם הכלבים וחתולים למדתי להכיר אנשים שחיים כאן בתל אביב יחד איתנו אבל חווים את העיר בצורה אחרת לגמרי. עברתי בית בית וראיתי איך הם חיים בצניעות ובמחסור. קיבלתי הרבה חומר למחשבה".